תוכן

ד) מעשה חושן ואפוד, כבר נתבאר בזוה"ק בפרשת פקודי, כי חושן אספקלריא דנהרא, ואפוד אספקלריא דלא נהרא, דא פנים, ודא אחור. והביאור הוא, כי זו"נ עומדים אחוריהם דבוקים יחד. וז"א נקרא פנים, ונוקבא נקראת אחור, בסוד אחור וקדם צרתני וגו'. ולהורות חיבור הנקבה עם ז"א, נקרא אפוד, שהוא גי' הוי"ה (כ"ו) אדנ"י (ס"ה). ואמנם היות החושן בז"א, הוא בסוד מוחין דקטנות שבו, שהם דינים גמורים, וזה אומרו חושן המשפט. וסוד החושן, הוא שם שד"י, והאחוריים דאהי"ה העולים גימטריא דם, ושניהם גימטריא חושן. והוא אותיות נח"ש, כי הוא הנחש הנושך וקורע רחם האילה, בשעת שכורעת לילד. ונתבאר כל זה בדרוש קריעת ים סוף, ביום שביעי של פסח.