תוכן

ט) והנה נקודה תתאה, היא יסוד דז"א כנזכר, אלא שעדין אנו צריכים להבין, כי בכל ספר הזוהר, אינו קורא נקודה, אלא ליסוד הנקבה. אבל הענין הוא, כי נודע שהיסוד של ז"א שהוא דכורא, הוא ארוך, ואינו כשל הנקבה. ובמקום שמסתיים סיום פי היסוד של ז"א, מצד הפנים, כנגדו ממש מכוון היסוד דרחל נוקביה, כנודע כי סיום ת"ת דרחל, הוא בסיום יסוד ז"א ולכן הארה היוצאת מפי יסוד דז"א, היא מכוונת כנגד היסוד דרחל ממש. והרי נתבאר, כי גם זו הנקודה תתאה, היא יסוד הנקבה רחל, להיותה מכוונת כנגד פי היסוד דז"א.