תוכן

ב) הנה שלשה נקודות, רוצה לומר פתחים, נמצאו בז"א, שנים כנגד פניו, והם: פי הטיבור, ופי היסוד. ואחת נקודת האחור, שממנו יוצא מותר פסולת המאכל אל החיצונים. ואמר, כי בתרין נקודין אתפרשת מלכו דשמיא, הוא ז"א, הנקרא שמים. ותרין אילין הם כנגד הפנים, אשר כולו סטרא דקדושא, ואין שם אחיזת החיצונים כלל כנודע. וזמ"ש סיטרא דקדושא, רוצה לומר, צד הפנים הקדושים. ואלו תרין נקודין, חד הוא נקודה סתימא העליונה, מקום הטיבור, שהוא סתום, בסוד נסתם הפתוח שהוא הטיבור. וגם הוא עלאה, לפי שיש נקודת היסוד שהיא תתאה, וגם היא פתוחה.