תוכן

מח) והנה ענין א"א, כבר נתבאר היטב לעיל. ונבאר עתה ענין ז"א, דע, כי כמו שאמרנו למעלה, שיש כמה בחינות של הסתכלות דאו"א בא"א, או הוא בהם. הנה כל אותם הבחינות, הם כן ממש בז"א עם א"א. וכמו שלמעלה לא ביארנו, רק שתי הבחינות בלבד. כן הם ממש בז"א, כי הנה כשמסתכל ז"א בא"א, לפעמים יכול להסתכל במצח דיליה, ואז ז"א ונוקביה ממש מזדווגים זווג שלים, והם שוים בקומתם אפין באפין, וכאשר אינו מסתכל, אלא באנפין דא"א, ואז זווג דזו"ן אינו שלם. לפי שעם היות שמזדווגים אפין באפין, עכ"ז שיעור קומתה הוא מן החזה דז"א ולמטה, ע"ד הנז"ל באימא, ואז איהו ארכין רישיה לגבה כנזכר בזוהר, ואזדווג בהדה.