חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

אות מב

תוכן

מב) ועוד יובן זה במש"ל, כי הארת הדעת שבמצחא, אנהיר באנפין דא"א, לש"ע רבוא נהורין. ואח"כ מן אנפוי, אתפשטו עוד לתתא בגרון שלו, שתי ההויו"ת של מ"ב מ"ב, הכוללים ש"ע נהורין כנז"ל, ומהם נעשו ד' אותיות אחה"ע בגרון, שהם ב"פ מ"ב, בגי' פ"ד. והם סוד ההוי"ה דס"ג, ואהי"ה פשוט, הניתנים לאו"א, אשר שני הכתרים שלהם, מלבישים הגרון דא"א. ומשם נמשך ג"כ בחינת הזווג אל או"א, כנודע כי אותיות אחה"ע בגרון הם מעוררים הזווג העליון של החיך והגרון, אשר בגו פומא דא"א כנודע. ולכן משם ג"כ נמשך התעוררות אל זווג או"א, והבן כל זה היטב.