תוכן

יב) והנה כאשר מזדווגים או"א, לצורך הבחינה הראשונה, שהיא להאציל נשמות חדשות, אז הם מזדווגים בהיותם הויות, ושמות מנוקדים בנקודות. ונודע, כי הנקודות הם בחכמה בכל מקום שהם, ונמצא כי הזווג הזה הוא, בחינת חכמה דאבא, המזדווגת עם אימא. אבל כשמזדווגים לבחינה השנית, והיא להחיות העולמות בלבד, אז מזדווגים בבחינת הויו"ת בעצמם, שהם בסוד אותיות בלתי ניקוד, ואז הוא זווג דאבא מבחינת בינה שבו, עם אימא. כי האותיות הם בבינה בכל מקום שהוא. והנה הבחינה הראשונה, נקראת זווגא שלים, הנזכר בזוהר. ר"ל: כי מן הזווג ההוא, נמשך עטרות ומוחין אל זו"ן דאצילות בני או"א, ואז יוכלו הם להזדווג, ולהוציא נשמות חדשות בעולם. והבחינה השניה, נקראת זווגא דלא שלים, כי איננו רק להוריד חיות המוכרח אל העולמות, או לצורך הנשמות שכבר נבראו ונכללו באדה"ר כנודע, וכמו שיתבאר לקמן בע"ה.