תוכן

ז) מצות השבת אבידה. כתיב וכן תעשה לכל אבידת אחיך לא תוכל להתעלם. יש בזה שתי אופנים: אופן הא' הוא זה, דע, כי נפש האדם שלא השלימה תקונה, לפעמים תבא ע"י עיבור, שהוא שנכנסת בגוף איזה אדם, משותפת עם נפש האדם ההוא, ומסייעתו באותם המצות שהוא עושה, ואחר שנשלם תקונה שם, יוצאת ממנו בחיים חיותו', ועולה למעלה, ונכנסת במקומה הראוי לה. ולפעמים צריכה לבא בגלגול גמור בעת הלידה, ותהיה היא לבדה בגוף הנולד ההוא, עד יושלם תקונה, וימות, ותעלה אל מקומה הראוי לה. והנה צער הגלגול, גדול במאד מאד מצער העיבור, והנה המוצא אבידה ואינו מחזירה, הנה כאשר ימות ויצטרך לבא בעוה"ז להתקן, מחמת חסרון אשר היה לו, אינו מספיק לו לבא בסוד העיבור, אבל יחזור בגלגול גמור. וז"ש, וכן תעשה לכל אבידת אחיך, לפי שאם אינך מחזיר אבידתו, לא תוכל אח"כ להתעלם תוך נפש חבירך בסוד העיבור כדי להתקן, אבל תתגלגל אתה לבדך בגלגול גמור כנזכר.