תוכן

יח) שיקוץ הנפש, כתיב אל תשקצו את נפשותיכם וכו'. ואמרו רז"ל (מכות דף י"ו ע"ב) מכאן שהמשהה נקביו עובר על לא תשקצו וגו'. הטעם יובן, במ"ש בפרשת עקב בפסוק ואכלת ושבעת וגו'. כי ענין האכילה הוא, לברר האוכל מתוך הפסולת, והאוכל שהוא המזון נבלע באברים, והפסולת נעשה מותר, ונדחה למטה כנודע, ומהם נעשו הקליפות, בסוד וטמאתם את ציפוי פסילי כספך וגו', תזרם כמו דוה צא תאמר לו, (ישעיה סימן ל') כי הם בחי' היציאה של נקב האחור, וכמ"ש בענין פעור ע"ש. ולכן המשהה נקביו, שמשהה המותר והקליפה ההיא, מלדחותה אחר שנגמר בירורה ועיכולה, הנה הוא משקץ את נפשו ממש, יותר ממה שמשקץ את גופו. טרם הכנסו שם, כי אסור להרהר שם.