תוכן

ח) ונודע שאחר שנתמתקו כולם ביסוד דז"א, אז יוצאות מאחורי היסוד לחוץ, וניתנים בדעת הנקבה העומד שם ממש. והנה כאשר הם נכללות יחד, לפי שנתמתקו, ויוצאים וניתנים בדעת הנקבה, ולא שלטו בהם החיצונים, אלא כולם יחד שלימות הולכות שם בחיבור אחד, אז הם כשרות וטהורות. ואם לאו אינם טהורות, אעפ"י שנתמתקו, כיון ששלטו בהם החיצונים. ולכן להכיר זה, צריך סימן טהרה שני, והוא מפריס פרסה, כי פ"ר הם חמש גבורות מנצפ"ך, הניתנות אל הנקבה, הנקראת אדנ"י, כמנין ס"ה, להורות כי כל החמש גבורות יחד, כולם מתחברות וניתנות בנקבה, ולא חסר מהם דבר, כי החיצונים לא שלטו בהם, ולכן צריכות שני סימנים ליטהר.