תוכן

ז) ופעם אחד שאלתי למורי זלה"ה, כי הרי שמות אדני ואלהים וכיוצא, אנו מזכירים אותם תמיד, ואם כן למה אסור להזכיר המלאכים הנבראים. והשיב לי בסוד, ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך כו', ופירוש בזוהר, לפי שהארץ היתה מלאה גילולים, ואם ירד המלאך שם, יתלבש באותה הזוהמא, אבל הוא יתברך, אש אוכלת הוא, ואין דבר עומד בפניו, ואינו מקבל טומאה ח"ו, ולכן בהזכרת שם המלאך, מתלבש הקול הזה באויר העולם, אשר יש בו בחי' חומר וקליפה כנודע. אבל שמותיו יתברך, אינן מקבלין טומאה, לכן מותר להזכירם. אבל שם ההוי"ה, אף כי גדול על כל השמות, צריך להעלימו מרוב קדושתו ומעלתו. אמנם שמות המלאכים, שהם נמצאים בבני אדם הנקראים בשמותיו, כגון: מיכאל, גבריאל, מותר להזכירם, ואין בהם חשש איסור.