תוכן

ה) ולפיכך יש ברקיע הזה ככבייא ומזלי שמשא וסיהרא. כי ככבים הם נשמות הצדיקים, היורדין שם מהמוח העליון ועומדים שם, ומשם יורדין למלכות. והמזלות הם שנים עשר, בסוד שש קצוות, מן חסד ולמטה, שש ממטה ולמעלה, ושש מלמעלה למטה, כנזכר בתקונין. כי אעפ"י שכל התשעה מכים ברקיע זה, אין דומה הכאת השש קצוות, לשאר, כי כל אחד בחינה בפני עצמה יש לו. ולפיכך מהשש קצוות, יצאו י"ב מזלות. ומת"ת ומלכות נעלמים, יצאו שמשא וסיהרא, וזה מצד הנשמות שבו. כי כמו שבמלכות, מנשמות שבה נעשין מיין נוקבין כנודע. כן ביסוד, נשמות צדיקים שבו, שהם הכוכבים כדפרישית, הם הם המעלין תשעה מלמעלה למטה. ואעפ"י שהת"ת מהו' קצוות הנזכר, מ"מ יש בת"ת שתי בחינות: אם בחינת היותו בכלל השש קצוות. ואם בחינת היותו בפני עצמו, וכל אלו נקבעין ביסוד. וסיהרא, עם היות כי היא למטה מן היסוד, עכ"ז, שרשה בסוד ה', ד"ו. ובסוד יו"ד, י' ו' ד', ו' ד' נחקק ביסוד. ושרש זה בחכמה ובינה, ומשם ירדו אל היסוד. ושאר בוציני דנהורא, הם ה' ככבי לכת הנשארים. וכנגדם, ז' ספירות הבנין. כי חמה ולבנה, עם ה' ככבי לכת, הם ז'. ואל יקשה בעיניך, כי ז' ספירות הם הם השש קצוות, שהם המזלות כדפרישית, כי שש קצוות אלו הם ביסוד עצמו, בסוד שוקיו עמודי שש, כי הוא מקבלם מלמעלה, ונעשים בו שנים עשר, בסוד אור ישר ואור חוזר, ובסוד נהירו ונציצו כדפרישית. ולכן נקראים מזלות, כי היסוד נקרא מזל, להיותו מושך את הטיפה זרעית מהמוח העליון. ואמנם שמשא וסיהרא, ושאר בוציני נהורא, שהם חמשה ככבי לכת כדפרישית, הם שבעה ספירות הבנין עצמם, המתגלים ביסוד, ומשפיעים בו. ועוד, כי ששה קצוות הם בסוד ת"ת, הכלול משש קצוות. ושבעה ספירות, הם כנגד ז' ככבי לכת, ואין זה בשש קצוות, כי אלו בת"ת עצמו לבדו, בהכללו מהם. וזה בבנין עצמו, ודי בזה.