תוכן

ה) ענין סברת בית הלל, במסכת חלה, ובמסכת עדיות, בית הלל אומרים שני קבין לחלה כו'. הענין הוא, דע, כי יש שני בחי' ק"ב, העליון הוא, שלשה מילויים של ג' הויו"ת עס"מ, (דהיינו מ"ו ל"ז י"ט) שהם גימטריא ק"ב. והק"ב הזה ניתן אל הנוקבא, הנקראת חלה, והיא הוי"ה הד' של ב"ן דמילוי ההי"ן, המקבלת ג' מילואים אלו, מג' ההויו"ת שלמעלה ממנה. ואל הק"ב הזה רמזו רז"ל, (כתובות דף ס"ב) במ"ש רוצה אשה בקב ותפלות, מעשר קבין ופרישות. כי האשה שהיא ההוי"ה דב"ן, רוצה מאד לקבל הק"ב הנזכר. וזה הקב הטהור הנזכר במשנה, לפי שהוא בבחינת פנים. והנה יש ק"ב אחר ואינו טהור כמו הראשון, לפי שהוא בבחי' אחוריים, אשר בהם נאחזים הקליפות כנודע. והנה הם ארבעה אחוריים פשוטים, של ארבע הויו"ת: ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן. שיש בהם ק"ב אותיות, כ"ו אותיות בכל אחד מהם. ולכן פסקו רז"ל במשנה, כסברת בית הלל, שצריך ב' קבין שיעור חלה, שהיא המלכות, שלוקחת שני קבין הנזכר. אבל בית שמאי אומרים, כי די בקב אחד העליון שהוא טהור. וגם ענין ב' קבין הנזכר, ה"ס מ"ש במסכת חלה, קב חדש וקב ישן שנשכו זה בזה כו'.