תוכן

עג) מצות הלויה. כתיב ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא לאו. ואחז"ל, (סוטה דף ד') שלא פטרנוהו בלא לויה כו'. חז"ל הודיעונו, כי שיעול הלויה הוא מיל. וסוד הדבר הוא, כי יום השבת הוא יסוד, ושיעור תחומו, אלפים אמה, שהוא מיל. ונמצא כי השכינה שהוא מלכות, שיעורה מיל. גם בינה לבין היסוד הוא מיל, ולפי שהאדם בלכתו לדרך, צריך שתלוהו השכינה, בסוד צדק לפניו יהלך. לכן האדם המלוה אותו, צריך שימשיך עליו את השכינה שתלך עמו, וזה ע"י הלויה ששיעורה הוא מיל, שהוא שיעור השכינה כנזכר.