תוכן

נד) ועתה אבאר לך לשון הזוהר, וז"ל, תא חזי, נשמתא דאילין, לאשלמותא דרוחא קדישא, דליהוון עשרה רוחין מתתא כדקא יאות, וגופא דילהון יתמסר למלכו אחרא כו'. פירוש: כי הנה ביארנו, שעתה צריך שיתבררו מיין נוקבין של אימא, שכבר היו מבוררים, ועתה נפלו בקליפות ונתערבו שם. וגם צריך לברר מיין נוקבין של נוקבא דז"א, אשר עדין לא נתבררו, ותמיד היו נתונים בעמקי הקליפות. והנה הנשמות של אלו העשרה, הם מעלים תמיד מאז, ועד ביאת המשיח כנזכר, בחינת מיין נוקבין של אימא, אשר נפלו למטה בקליפות. וזמ"ש, תא חזי, נשמתא דאילין, רוצה לומר: בחינת הנשמות של אלו העשרה הרוגי מלוכה, הוא לאשלמותא דרוחא קדישא, כלומר: להשלים החסרון של רוחא קדישא עלאה, סטרא דקדושה שהרי אותם המיין נוקבין שלהם, הנתונין בעמקי הקליפה, וכדי להעלותם משם, בעי דלהוון עשרה רוחין מתתא כדקא יאות, רוצה לומר, שאלו העשרה רוחות ונשמות, של אלו הצדיקים הרוגי מלוכה, שיהיו מתתא, רוצה לומר שיעלו את המיין נוקבין מתתא לעילא כדקא יאות. וזה מדבר בבחינת מיין נוקבין של אימא.