תוכן

לז) ואמנם ענין החלק הזה, שעלה במלכות דא"א לעשות מ"ן כנזכר, הנה הם סוד בחינת השערות של דיקנא דע"ק, וז"ש באד"ר דף קל"ב, ענין אותם ג' עלמין, דנפקין בתיקונא קדמאה דדיקנא דעתיקא, ושם ביארנו, שאלו הג' עלמין, הם מבחי' ג' מלכים, הנקראים: בלע, וחשם, ויובב. וכבר ידעת, כי השערות ממותרי מוחא נפקי, כי מציאותם הם, מן החכמה עצמה אשר בא"א, שהיא מוחא סתימאה דביה. וכבר ידעת, כי זאת החכמה, נקראת נוק', בערך הכתר של א"א בעצמו. ואלו השערות של הדיקנא דא"א, הן מ"ן של החכמה הנזכר, וזהו הטעם שאלו השערות הם דינים גמורות, ואחר אשר עלו אלו המ"ן ממה שנתברר מאותם המלכים, ועלו עד מלכות דא"א, אז התחילו לברר, גם החלק של המ"ן, הראוים אל הבינה, הנקרא אימא, ובהיותם שם למטה, נתעלו ממקומם, ועלו עד המקום שהיה בו בתחילה המ"ן אשר עלו בא"א, והרי זו עליה אחד.