תוכן

טו) שם בדף רמ"ו ע"א, וז"ל ואקרי לבנת הספיר, כמה דאוקימנא בסטרין אחרנין כו'. (ע"ח שער מ"ו שער כסא הכבוד פ"ג) דע, כי היכל לבנת הספיר, אשר בכל עולם מן שלשה עולמות: דבריאה, יצירה, ועשיה, הם בחינת ספירת היסוד, והיסוד כולל ימין ושמאל, ולכן נקרא לבנת הספיר. לבנת, מצד ימין. וספיר, מצד שמאל כנ"ל. אבל המלכות שבהיכלות האלו, אינה בעולם ההוא עצמו, אבל המלכות של האצילות, היא למטה בהיכל השביעי העליון, שבשבעה היכלות דבריאה, הנקרא היכל קדש הקדשים, ויושבת שם, על גבי שלשה ראשונות דבריאה אשר בהיכל ההוא. ומלכות דבריאה בהיכל ק"ק דיצירה ע"ג שלשה ראשונות דיצירה אשר שם. ומלכות דיצירה, בהיכל ק"ק דעשיה, ע"ג שלשה ראשונות דעשיה אשר שם. וז"ס סמיכות גאולה לתפילה, והבן זה.