תוכן

צו) גם צריך שתדע, כי אעפ"י שנת"ל, שבתוך הסעודה אם הוא בחול, יתעצב אל לבו על החרבן, כנ"ל בשם הזוהר, אמנם בברכת המזון, אדרבא צריך להראות שמחה יתירה בלבו, וכמ"ש בזוהר תרומה על בועז, ויאכל וישת וייטב אל לבו, דבריך על מזוניה בשמחה ובטוב לבב. והטעם הוא, כי הנה ענין האכילה נת"ל שהוא בנוקבא העליונה, האוכלת משפע הזכר, וע"י מה שאנו מכוונים באכילתנו, אנו ממשיכין לה השפע ומזון, וממה שאנו ממשיכין לה, היא מחלקת אח"כ ונותנת מזון ואכילה אלינו, ולכן צריך לברך ברהמ"ז בעין טובה, ובשמחה יתירה להראות לפניה כנדיבים בעין טובה, ולא כצרי עין. ואז גם היא נותנת לנו מזונותינו בשמחה ובעין הטוב.