תוכן

עח) ואח"כ כוונות פרטיות זו אחר זו, והם ה' כוונות, והם: מ"ו, ונ"ח, ולחם, וד"ק, ופ"ד, וזה עניינם: תחלה תכוין, כי הנה שני הלחיים, הם הלועסין המאכל, והם סוד או"א, שבהם ענין האכילה, בסוד אכלו רעים לעילא כנזכר, לחי העליון אבא, לחי התחתון אימא. ותכוין, כי בלחי העליון יש א, וציורה יו"י, היא בגימטריא הוי"ה, ובלחי התחתון יש אלף תתאה, וציורה יו"ד, א והיא רומזת באימא, שהיא ד, נוקבא. ותכוין כי שתי אלפין אלו, יו"י ויו"ד, הם בגימטריא מ"ו, שהוא מלוי ההוי"ה דע"ב דיודי"ן, לרמוז, שאעפ"י שהם שני אלפין, א' באבא וא' באימא, הכל היא באבא לבדו, אלא שהוא בסוד חו"ב שבו בעצמו, ולכן שתיהם נרמזים במלוי ע"ב אשר באבא, כי הנה המחשבה לבד היא המבררת כנזכר.