תוכן

ס) ואמנם המלח, אינו בחינת דומם, והוא מכלל הצומח. ופעם אחרת שמעתי ממוז"ל, שהוא בחינת האמצעי שבין הדומם אל הצומח. וכמ"ש חכמי הטבע, כי בין כל מדרגה ומדרגה, יש בחינת אמצעי, כמו אדני השדה, חיה שהוא בין הצומח והב"ח. והספוג, אמצעי בין הדומם והצומח. וכן האלמוגים הנקראים קוראל. והקוף, אמצעי בין הב"ח לאדם. וכן ארז"ל, הנוטל מלח ממחצבו, הרי זה תולדת קוצר, וחייב. הרי כי נחשב מכלל הצומח, שאין שם קצירה נופל, אלא בגידולי קרקע. וכן המים אשר מהם נעשה המלח, גם הם נקראים צומח. ולכן הם חיים, ומתנועעים ממקום למקום והרי נתבאר ענין האכילה, בשתי בחינותיה: הא', היא לתקן ולברר הסיגים שבמאכל ההוא. והב', הוא לתקן נפשות המגולגלים במאכל ההוא הנזכר.