תוכן

נה) אבל דע, כי אעפ"י שאנו מבררין אותם ע"י אכילתם, וחוזרין להיות חלק אבר האדם ממש, עכ"ז אינן מתבררין בגמר הבירור הראוי להם, כנ"ל שיותר מעולים היו הבהמות שבששת ימי בראשית, ע"י תיקון ומצות אדה"ר, יותר מבני אדם שבזמן הזה אחר חטא אדה"ר. ולכן אין האכילה בירור גמור, בכל צורך מדרגתם כמו שהיה ע"י אדה"ר קודם שחטא. ולא עוד אלא שאין בנו כח לברור, אפילו זה הבירור הגרוע, אלא בבהמות הטהורות, אשר הקדושה שבהם מרובה על הקליפה. אבל מן הבהמות הטמאות, אין בנו כח לברר כלל ועיקר, ולכן נאסרו באכילה, כי לא די שלא יוכל האדם לבררו ע"י אכילתו, אלא שאדרבא תתאחז קליפת הטומאה המעורבת בהם, ותתדבק באיש האוכלם, ויסתלק ממנו כל הקדושה אשר בו.