תוכן

נא) גם בזה תבין, ענין חמורו של ר' פנחס בן יאיר, שהיה בקי בכל אותם הדברים, שסיפרו רז"ל (חולין ד"ז) עליו, עד שכמעט יתבהל האדם בדבריו ההם, ויש מהם מוציאין הדברים מפשטן, אבל מהם הוא ריק, שאינן יודעין לדרוש. אבל דע שרשו של דבר, כי הדברים הם כפשטן, וטעם הדבר הוא, כי החמור ההוא, היה מבורר ומתוקן לגמרי בכל הצריך לו כפי בחינתו, ולא נתברר כשאר הבהמות, המתבררות ע"י האדם האוכל אותם אמנם נתקן מעצמו ע"י המשך הזמן, וע"י ר' פנחס בן יאיר בעליו, והוברר ממש כמו שאר הבהמות שנבראו בששת ימי בראשית. ודע, שאותם הבהמות שהובררו מששת ימי בראשית, היו מעולים יותר, ממדרגת האדם של עתה, אחר שחטא אדם, כמו שיתבאר.