תוכן

מב) כוונת האכילה עצמה. ולהבין זה, צריך להרחיב מעט בדרוש האכילה ומה ענינה. וכבר בענין ה' עינויים דיוה"כ, נתבאר קצת ענין האכילה ועתה נבאר הקדמה אחת רבת התועלת וכוללת, והנה בדרוש של השביעית, התחלנו לבאר התחלתה וע"ש דע, כי בתחלת האצילות, נאצלו ז' המלכים הנודעים. וכאשר מתו וירדו למטה מעולם, שהוא עתה נקרא אצילות, הנה בהם היו כל העולמות, וכל הנבראים כלם, ובהם היו כלולים ד' עולמות אבי"ע. ולכן כאשר חזרו ונתקנו, והובררו מן הסיגים המעורבים בהם, ולא הובררו בפעם אחד ובבת אחת, אמנם בתחלה הוברר כל מה שהיה בהם מחלק עולם האצילות בלבד, והמובחר שבהם הוברר ונתקן ונעשה ממנו עולם האצילות. והיותר גרוע ממנו, נעשה עולם הבריאה. ואח"כ הוברר היותר גרוע, ונעשה יצירה. ואחר כך הוברר היותר גרוע, ונעשה עולם העשיה. ויותר גרוע ממנו שלא יכול להתברר, אז הוא נשאר בתוך הקליפות, בסוד חיות ונשמה אליהם, כנודע בסוד י"א סמני הקטורת.