תוכן

כז) ברכת המוציא, הנה בתחלה תכוין בענין הלחם בעצמו, שהם ג' הויו"ת, כמנין לחם. והם ג' הגבורות הנמתקות בהיותם ביסוד דז"א, בעת עלית ג' חסדים המגולים בסוד אור חוזר למעלה להגדיל את ז"א כנודע. ואח"כ תקח הלחם בין שתי ידיך מזה ומזה, ותברך המוציא כו'. ובמלת המוציא, תגביה שני ידיך האוחזות בלחם למעלה מעט, וזו היא כונת ברכת המוציא: הנה הכונה היא, להעלות המלכות באימא ע"י ג' הידים, כי הם המעלים תמיד, כנ"ל בענין נט"י.