תוכן

טז) ונחזור לבאר ענין רחיצה ונטילה זו יותר בביאור רחב הנה נתבאר לעיל, שהרחיצה והנטילה כוונתם לגרש את הקליפות אשר שם. ואמנם כבר נתבאר בשער הכונות בענין נט"י דשחרית דרוש זה בתכלית הביאור, וע"ש. ושם נתבאר, כי כל בחי' מעשה, הוא בעשיה, ויש בו פנימיות וחיצונית. והנט"י היא, לגרש הקליפות שבחיצונות העשיה, אבל הוא בבחי' היצירה שבעשיה, והוא בזעיר אנפין דעשיה, שהוא הנוטל ידיו, להעביר הקליפה ההיא, הנאחזת באצבעות ידיו, כדי לאכול, ולא יתאחזו באכילתו, כמבואר אצלינו בדרושי הי"ט, בשער הכונות. ובשער זה במצות שביעית, בפרשת בהר, כי אכילה היא בעשיה, והיא בגימטריא אדני כי היא האוכלת מן האוכל שביצירה שהוא גימטריא א"ל הוי"ה. נמצא כי שפע היצירה בעשיה, אוכל נפש הוא, כי נפש הוא עשיה כנודע. אבל שפע דעשיה, אין תחתיה עולם אחר, אלא קליפות, ואין השפע ההוא נקרא אוכל נפש, אלא מלאכה גמורה שלא לצורך אוכל נפש, וכל מלאכה היא בירור מהקליפות, ולכן מלאכה בגימטריא א"ל אדנ"י, שהוא בעשיה.