תוכן
כג) ופירוש מילת תכשיטין, רוצה לומר: כי הנה הקליפות נקראים חשך, בסוד
וחשך על פני תהום, זה מלאך המות, דאחשיך אנפי ברייתא. וכנזכר בהיכלות הטומאה דפרשת פקודי. ולהיותם סמוכים אצל הנוקבא, הם מחשיכים אורה, בסוד אל תראוני שאני שחרחורת. ולכן צריכה אל התכשיטין האלו, כדמיון האשה השחורה, שמעבירה על פניה צבע לבן ואדום, להתנאות בה, שלא תראה שחרוריתה. וכן התכשיטין האלו, הם בחינות הארות עליונות, הנמשכות בה, ומאירות אותה, והם נמשכין מי"ב תיקוני דיקנא דעתיקא, ומי"ב דדיקנא דז"א. ומאירין בי"ב תיקוני רישא דילה, ובי"ב תיקוני גופא דילה כנ"ל. ודע, כי ז"א הוא נשפע ממש, מן א"א ואבא ואימא ממש מהם, אבל נוקבא דז"א, אינם משפיעין בה אלא ע"י השערות והדיקנא כנזכר. והרי ביארנו סוד היחוד בשם אדנ"י, והוא כנגד פסוק ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום, כי הוא בנוקבא דז"א, כמבואר אצלנו בביאור ברכת כהנים. ועתה נבאר שאר הלשון בענין שם יאהדונה"י כו'. דע, כי כאשר הנקבה הנקראת אדנ"י, היא מקבלת אלו הכ"ד תיקונין הנזכר, אז היא מתיחדת ומתחברת עם ז"א, הנקרא שם יהו"ה. וכדוגמת התחברות שם יהו"ה עם שם אהי"ה, למעלה באבא ואימא. כך מתחברים למטה, שם יהו"ה ושם אדנ"י. אבל יש חילוק בדבר הזה, כי שני מיני יחודים וחיבורים הם. כי ביום אז גובר ז"א, הנקרא מידת יום, ואז היא מקבלת הכ"ד תכשיטין הנזכר, על ידי ז"א בעלה, ואז גוברת שם ההוי"ה על אדנות, ויחודם הוא כך יאהדונה"י. אבל בלילה, גוברת הנקבה הנקראת מדת לילה. ואז אינה מקבלתם על ידו, כי אם על ידי עצמה, שלא על ידו, כמבואר אצלנו בכונת ברכת המפיל חבלי שינה כו', כי בלילה נופלת תרדמה על האדם ז"א, והצלע שהיא נוקביה נתקנת שלא על ידו, ואדרבה היא נותנת לו, ואז גובר שם אדנות, ונעשה ייחודם כך אידההונה"י. האמנם אם תסתכל בשם זה, תמצא בו כי בראש השם זה, גוברין שתי אותיות א"ד מן אדנ"י, על שתי אותיות י"ה מן יהו"ה, אך שאר אותיותיהם אינן גוברות. ועוד תראה, כי יש בשם זה, ה' אחת יתירה על חיבור שתי שמות הוי"ה ואדנות. והענין הוא, כמ"ש בתיקונין תיקון י"א דף ל"א ע"א, וז"ל, ובגין דא איהי קרית ארבע, חבורא דארבע שמהן כו'. ולכך בשם הזה, צריך שיהיה בו בחינת הארבע שמות, שהם: יהו"ה, ואהי"ה, ויהו"ה, ואדנ"י. וכדי שיהיה בו נרמז גם שם אהי"ה, נתוסף בו ה' יתירה, כנגד שם אהי"ה, שיש בו שתי היהי"ן ובכן יהיה השם הזה בסוד קרית ארבע, כלול מארבע שמות הנזכר. וזמ"ש, ורמיזין א"י רביעאה מתרין שמהן מפרשן דרשימין בהון. פירוש: כי הם בחינת אהי"ה ואדנ"י, ומתחברין בהם יהו"ה יהו"ה.
