תוכן

ח) איסור הזכרת שם אלהים אחרים, כדכתיב ושם אלהים אחרים לא תזכירו. דע, כי עיקר איסור זה הוא, שלא יזכיר שמו של סמא"ל, הנקרא אלהים אחרים כנודע. ובפרט בלילה, לפי שאז ממשלת החיצונים, וכל המזכיר שמו, מגביר כחו, הפך מפסוק בכל המקום אשר אזכיר את שמי. ולא עוד אלא אפילו להזכיר שם השדים, כגון אלו שקורין בלשון לעז אי"ל דיאב'לו, וכיוצא בזה, שביאורו לשון שדים, אין להזכירם, כי מגביר כחם. וכשהיה מורי זלה"ה מזכירו, היה אומר סמ"ך מ"ם, (שהם ב' אותיות הראשונות שבו, ולא עוד) ופעם אחת הייתי מדבר עם אדם אחד, והזכרתי לסמא"ל, והיה בלילה, ובבוקר כשהלכתי לבית מורי זלה"ה, והסתכל במצחי, ואמר לי, הנה בלילה הזה עברת על שם אלהים אחרים לא תזכירו, והזהרני מאד, שבשום אופן לא ביום ולא בלילה, לא אזכיר שמו, ולא כיוצא בו, ובפרט בלילה, שאז יכול להתגבר על המזכירו להחטיאו, ולהענישו, וגם על בני אדם אחרים בסבת האיש המזכירו.