תוכן

מא) אבל לכאורה היינו יכולים לומר, כי גם במילה נרמז ענין זה, בשתי אותיות י"ה אשר בו, והוא מ"ל י"ה, ושם נרמזו הגבורות ג"כ, וכמ"ש בע"ה בענין מה שאמרו רז"ל מל ולא פרע כאילו לא מל. אבל טעם הדבר הוא, כי הנה אורות החסדים המגולים, הוצרכו ב' מצות: מצות המילה, להורידם מן הדעת עד מקומם כנז"ל, כי בעוד שהיתה הערלה קיימת, לא נתפשטו במקומם שהוא מגולה, ותכף יפלו ביסוד, ונתאחזו בהם החיצונים. ומצות כוס היין, להורידם ממקום ההתפשטותם אל היסוד, להמתיק הגבורות, ולכן הגבורות נרמזו בכוס היין כנ"ל, כי אז ירדו ונתחברו עמהם. אבל במצות המילה, עדיין החסדים במקומם, ולא נתחברו עם הגבורות שביסוד. אבל בפריעה, לא נעשה ב' הכנות, רק הכנה אחת לבד, והוא ירידת השליש המכוסה למטה ביסוד, למתק הגבורות, ולכן נרמזו גם הגבורות עם החסדים. אבל הכנה הא' לא נעשה בהם, להורידם מן הדעת, כי הרי מקומו הוא מכוסה, וכבר השליש ההוא נתפשט שם מאליו מעיקרא בעת המילה, ולא נתחדש בו אלא התגלותו, ותיכף בהיותו מגולה, מוכרח הוא לרדת במרוצה ביסוד.