תוכן

ד) וזהו ענין דין האונאה, כי הנה נתבאר, כי כל ספירה וספירה נחלקת לג"ש, והחסדים המתפשטים בהם, גם הם צריכין להתחלק לג"ש. ובענין התפשטות החסד הזה שבתוך ספירת תפארת דז"א, לפעמים מתחלקת בשלישים, והם שלא בשווי כפי הנכון, כמו שיתבאר. ונודע מ"ש בתלמוד, כי אין דין זה: של שתות, ופחות משתות, ויתר על שתות, אלא כאשר נתאנה ביוקר ובזול, כפי מה ששוה בשוק. אבל טעות חשבון, בכל שהוא חוזר. גם כל דבר: שבמדה, ושבמשקל, ושבמנין חוזר בכל שהוא.