תוכן

ד) ולפיכך בקידוש הלילה, אנו מזכירין ל"ה תיבות, כנגד ל"ב שבילין, וכנגד שלשה אלו, שהם נה"י, כנזכר בספר הזוהר, לרמוז שנתעלו שלשה שלה, ועלו למעלה על הג' של הזכר העליון, ונתדבק באבות. וכאשר תתעלה היא, ותתדבק באבות, בהכרח יתעלה גם כן הזכר העליון על ידה, בסוד ג' אחרונות שבו, ויעלו אותם השלושה למדרגת אבות בימי החול, ולפיכך בקידוש שהוא כנגד הזכר, יש בו גם כן ל"ה תיבות, שהם כנגד ל"ב שבילין, וג' כנגד נה"י של הזכר, שגם הם נתעלו ממה שהיו. ואין ספק כי שניהם יתענגו בעדן העליון, כי שלשה אחרונות שבשניהם, עלו למדרגת אבות. וג' אמצעיות, למדרגת מוחין. וג' ראשונות, בחיק אבא ואימא, ושניהם, שהם: שם ההוי"ה, ושם אדני. שהם ז"א, מתענגים על ה' ממש. וזהו אז תתענג על ה', על ה' דייקא, אלא שאין זה השפע מגיע אלא להם, ואנחנו מקבלים שפע מעל במתי ארץ לבד. ולפיכך סעודה זו היא כנגד והרכבתיך על במתי ארץ בערכנו, כי אין אנו מקבלים השפע, כי אם מעל במתי ארץ בסעודה ראשונה, עד בא הסעודה השניה, כי אז היא סעודת עתיקא קדישא, שאנו מקבלים שפע מעתיקא קדישא ממש. ומפני זה נזכר בכתוב, אז תתענג על ה', קודם והרכבתיך על במתי ארץ, שלא כסדר הסעודות, כי גם סעודה ראשונה יש בה קבלת שפע מעתיקא קדישא, אלא שהוא לעצמה ואנחנו מקבלים שפע מעל במתי ארץ. והיינו דקאמר אז תתענג על ה', ולא קאמר אענגך על ה', כדקאמר והרכבתיך על במתי ארץ, אלא אמר אז תתענג סתם, וקאי אחקל תפוחין קדישין, שתקבל היא עצמה עונג, מעתיקא קדישא בסעודה ראשונה. ולפיכך נזכר קודם לוהרכבתיך, וקאי נמי עלינו בסעודה שניה, שאנו מקבלים שפע מעתיקא קדישא ממש, בזו הסעודה השניה.