תוכן

א) דין אפר הפרה. הנה אני הכותב, בינותי בהקדמת מורי זלה"ה, ועיינתי ענין זה שנכתוב עתה, והרציתי הדברים לפני מורי זלה"ה והודה לדברי אלה. הנה חמש גבורות, הנקראות מנצפ"ך, שהם גימטריא פ"ר, ועם כללות חמש אותיותיו, הם פרה. או יהיה, לפי שנמשכים מן ה' עילאה שהיא אימא, וזהו פרה: פ"ר ה' (או יהיה לפי שיורדים ומתפשטין במלכות הנקראת ה' תתאה, וזהו פרה פ"ר ה') ולפי שנמשכין מן בינה דדינין מתערין מינה, וגם הם בחי' גבורות, לכן נקרא אדומה, בסוד אודם הדין, כמ"ש אם יהיו חטאיכם כשנים וגו'. ולכן אדמה גימטריא חמשים שערי בינה, שמשם דינין מתערין, שהם חמש גבורות הנזכר. ובהיות אלו הגבורות בתוך הקדושה, אז נקרא תמימה אשר אין בה מום, (כי עדיין אין הסיגים שבה מתגלים שם) ונודע, שהדינים אלו גרמו היות זו"ן אחור באחור בלי זווג, כנודע בסוד ז' מלכים שמלכו בארץ אדום ומתו. וזה אומרו אשר לא עלה עליה עול, ר"ל: כי לא נזדווגו אפין באפין, ומשום הכי עלמין קדמאין שהיו דינים אתחרבו, כנזכר בריש סד"צ. ועול, על כתיב חסר וא"ו, וירמוז אל היסוד, המקבל מאה ברכאן, כמנין ע"ל. או ירמוז אל הת"ת והכוונה היא, כי לפי שלא נזדווגו פנים בפנים, יצאו אלו הגבורות בתחלה, ואלו הגבורות יוצאין חוץ למחנה קדושה, בסוד ירידת אלו המלכים בעולם הבריאה, ובהתפשטות אלו הגבורות חוץ למחנה שכינה, אז יתגלו הסיגים אשר בהם, ולכן ושחט אותה לפניו, להוציא ממנה הדם האדום ודין קשה, ויתמתקו.