תוכן

ה) ואח"כ יכתוב אות הא ראשונה, באופן זה: ה, כי תחילה יכתוב אותה הנקודה שעומדת באחורי הה"א, שהיא כעין י'. ואח"כ יכתוב קו וגג העליון של הה"א, וימשיכנה וידבקנה עם יוד הנזכר. ואח"כ ישלים לכתוב קו הימין שמעומד, ואח"כ יכתוב קו השמאלי שמעומד, אבל לא ידביקנו עם הגג, רק ישאר תלוי ועומד כנודע. וטעם הדבר הוא, כי כבר ידעת כי ה' ראשונה היא בינה, אשר לעולם חכמה קשירה בה, ואין ביניהם פירוד, בסוד ונהר יוצא מעדן, דלא אתפרשו לעלמין. ולכן יכתוב תחילה אותה היוד, בסוד החכמה הנקשרת עמה. ואח"כ יכתוב כל צורת הה"א, שהיא הבינה עצמה. ובזה נמצא, כי החכמה נמצאת בבינה, וקשורה בה. גם ע"י הציור הנזכר נמצא, כי צורת הה"א נעשית בשלשה קוים, ועל ידי כן, הג' קוים תחתונים, הכוללים שש קצוות חג"ת נה"י, הנרמזים באות ו' של ההוי"ה, הנה הם הם, הנרמזים ונאחזים וכלולים בשלשה קוי הה"א הנזכר, בסוד חסד ונצח, בקו ימין. ות"ת ויסוד, בקו אמצעי. וגבורה והוד, בקו שמאלי. ונמצא, כי השש קצוות הרמוזים באות ו', נאחזים בג' קוי הה"א, ושלשה קוי הה"א, מתפשטין ונמשכין ויוצאין מן היו"ד שבאחורי הה"א, והרי בזה מקושרות יחד, שלשה אותיות יה"ו.