תוכן

ג) שם בדף ר"ג ע"א וז"ל, תא חזי, בשעתא דיומא שתיתאה מטי זמנא דערב, כדין ככבא חד מסטרא דצפון נהיר, ועמיה שבעין ככבין אחרנין כו'. דע, כי השבעה ספירות, שהם: חסד, גבורה, ת"ת, נצח, הוד, יסוד, מלכות, הם משפיעין בעולם, ושולטין בשבעת ימי השבוע, כסדרן: חסד ביום ראשון, גבורה ביום שני כו', מלכות ביום השבת. ולכן בהתקרב זמן השבת בין הערבים של יום ששי, רואים הקליפות כי מתקרב זמן שליטת מלכות, שהיא סיום וסוף הקדושה, והנה הם קרובים אליה, ואז הם רוצים לעלות כדי להתאחז במלכות, כדי להתעלות עמה. ואז הוא יתברך זורקן ומשליכן למטה, אל נוקבא דתהומא רבא, המבואר אצלנו בפרשת ויחי, בדף רי"ז ע"ב.