תוכן

ט) בפ"ד דברכות, אר"י ארשב"י, מיום שנחרב ב"ה, אסור לאדם למלאות שחוק פיו בעוה"ז. ענין זה נת"ל בפרשת תזריע, בדין הצרעת ע"ש. והכונה הוא, כי מן החסד המתפשט בת"ת דז"א, שלישו העליון שעד החזה, הוא מכוסה, וב' שלישין התחתונים הם אורות מגולים, ואלו הב"ש הם ב"פ אור, יען כי הם מגולים ומהם נעשים כתר הנקבה כנודע. וכשחרב ב"ה, שהיא הנקבה, ונתבטלו ב' אורות אלו, שב"פ או"ר או"ר גימטריא שחוק, ולכן אחר החורבן שנתבטלו ב' אורות אלו, אין שחוק ושמחה בעולם. גם ב"פ או"ר או"ר, אם תסיר מהם ב' אלפין שלהם, שהם השרשים שלהם הנשארים בז"א, ונמצא כי היוצא אל הנקבה הוא ב"פ ו"ר ו"ר בגימטריא בית, שהוא הנוקבא, ולכן משנחרב הבית הנזכר, אסור שימלא פיו שחוק.