תוכן

ה) אמר עוד, במחוקק: דא יסוד. במשענותם: דא נצח והוד כו'. הענין הוא, כי אחר אשר נעשה בה זה התיקון, אז נכנסו נה"י דז"א בסוד מוחין שבה. ובזה יובן הפסוק הראשון, האומר עלי באר ענו לה כו', אתה הנקרא באר, ראוי לך שתעלי מיין נוקבין מתתא לעילא, וזהו עלי באר. והטעם הוא, כי הרי כבר את מתוקנת לדבר זה, כי הרי באר חפרוה שרים כו'. א"כ ענו לה, עלי באר מיין נוקבין לגבי עילא. ובזה תבין. כי נרמז בר"ת ב'אר ח'פרוה ש'רים כ'ריה בחשך, ירצה: כי ענין כרית הבאר שהיא המלכות, הנה הוא בסוד היסוד שבה, אשר שם מקום קיבוץ חמש הגבורות מנצפ"ך, ונודע כי הגבורה היא נקראת חשך, והחסד נקרא אור.