תוכן

ב) והנה הפסוק הזה, מדבר בענין נחש שבא על חוה, והוא במה שביארנו בריש אדרת נשא דף קכ"ח ע"ב, וז"ל, יתיב על כורסיא דשביבין לאכפייא לון, שהוא סוד שם האור ההוא, הנקרא אלהים, אשר מתפשט עד הקליפות, והקליפות נכללין זה בזה עד למעלה, עד אשר נכנס שם אלהים ביסוד של הנקבה, בסוד הגבורות אשר בה, ולבחי' אותו הכללות, שנכללו הקליפות באותו שם של אלהים כנזכר, ולבחי' ההיא היא שרמזו רז"ל ואמרו, כי הנחש בא על חוה, ולא כפשטו ומשמעותו ממש ח"ו, ונמצא, כי מה שהיה בתחילה משמש היסוד עמה, בסוד הנתיב העליון הנקרא פלא, הנה עתה יונקת מן הנתיב החיצון של אלהים, אשר גם הוא נקרא פלא. וזהו ר"ת: לא פעלתי און. כי היא אומרת שלא פעלה און עם הנתיב החיצון, רק מן הנתיב העליון הנקרא פלא גם כן.