תוכן

א) שם בדף רפ"ו ע"א וז"ל, באר חפרוה שרים, דאולידו לה או"א לעילא. כרוה נדיבי העם, אילין אבהן, דאקרון נדיבי עמים כו'. דע, כי בהיותם ז"א ונוקבא אחור באחור, ראש הנקבה מתחלת מחצי הת"ת דז"א ולמטה, ונמצא כי סיום הת"ת דז"א, שהוא מקום פי האמה, שהוא היסוד ממש, נעשה כנגדו באחור, בחינת הפה של הנקבה, כי שם הוא סיום ראשה. ואח"כ או"א נסרוה, והחזירוה פב"פ, בסוד ויבן ה' אלהים את הצלע, והעלוה ממש פנים בפנים, כשיעור קומת ז"א. ונמצא, כי מה שהיה בתחילה ראשה אחור באחור, הנה עתה בהגדלתה, בחזרתה פנים בפנים, ונעשה סיום גופה כולו, ונמצא שמקום הרחם שלה, הוא ממש כנגד פי היסוד שלו, בשיווי אחד. ומה שהיה תחילה בחי' הפה שלה, חזר עתה להיות פי היסוד שלה. ולכן תמצא, כי נזכר בתורה התשמיש בלשון אכילה בסוד אכלו ריעים כו', וכן כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה כו'.