תוכן

יח) והנה מ"ש רז"ל, כי בשבת אין נוהגים דברים שבפרהסיא, אלא דברים שבצנעא. הענין הוא, דע, כי אע"פ שאמרנו כי מיום ב' ואילך, מתחילים המוחין ליכנס באבל. הנה זה במוחין דמצד אימא, אבל המוחין דמצד אבא, אינם נכנסין כל ז' ימי האבלות. וזכר לדבר, בפסוק שאמר, ימותו ולא בחכמה. פי': כי במקום שיש מיתה, יש הסתלקות מוחין דאבא, הנקראים חכמה. והנה ביום שבת שבתוך האבלות, יש ספק בדבר, אם נכנסין בו מוחין דאבא אם לאו, ויש פנים לכאן ולכאן. ולכן דברים שבצנעה, נוהג, כי המוחין דאבא המכוסים ומלובשים ומוצנעים תוך המוחין דאימא כנודע, הנה אינם נכנסין בו אפילו בשבת, ולכן נוהגים דברים שבצנעה. אבל דברים שבפרהסיא אינם נוהגים, לפי שהמוחין דאימא נכנסין בו ביום השבת, והם מוחין בפרהסיא.