תוכן

יא) ועתה נבאר משפטי האבלות, מתחלה אבאר טעם האבלות, בקשר עם דרוש הנז"ל, שהוא לסיבת פטירת המת עצמו, אשר נשארו ז' מקיפים בבית, ובעודם שם ראוי להתאבל עליהם. וזה נרמז במלת אבל: אות ל' דאבל, הוא אות ל' דצלם. ואותיות א"ב מן אבל, הם רומזים אל המקיף דדעת לבדו, אשר יש בו שינוי בין הל' אל המ', כי הדעת של המ', נחלק לב', וזהו רמז ב' של אבל. ומקיף דדעת של הל', הוא מקיף אחד לבדו, כולל תרין עטרין, ונרמז באות א' של אבל. אמנם ג' מקיפים האחרים של מ' דצלם, אין צורך לחזור לרמוז אותם, כי הרי הם נרמזים ג"כ באות ל' דאב"ל, כי אין בהם שינוי בין מקיף ל' למ', אלא בענין עטרא דגבורה לבד, הנרמזת בשני אותיות א' וב' של אבל. גם כללות חשבון אותיות, הם ו', כנגד ו' מקיפים, והם: חב"ד דל', וחב"ד דמ'. ואמנם היות חשבון זה נרמז בג' אותיות אלה מזולתם, הוא לרמוז אל הנז"ל, כי יש חילוק ביניהם, כי במקיף דל', הדעת הוא א' דאבל. ובמקיף המ', דדעת נחלק, לב' דאבל.