חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

אות ט

תוכן

ט) גם בזה תבין, ענין תגבורת הדינין של המת, בז' ימי אבלות. ובזה יתבאר טעם, מ"ש רז"ל (מו"ק דף כ"ז ע"ב) ג"י לבכי וז' להספד כו'. ולכן נבאר תחלה סדר הסתלקות ז' מקיפין שבבית האבל ממטה למעלה, כי הנה בתחלה מסתלק מקיף התחתון, ל' דצלם, הכולל ג' מקיפין. וביום הראשון מסתלק התחתון שבהם, מוח הדעת. וביום הב', מקיף דבינה וביום הג', מקיף דחכמה. לפי שהם מקיפים תחתונים, אינם יכולים לבטל אחיזת הקליפה בנפש הפנימית, ולכן עיקר עונש נפש המת, הוא בג' ימים ראשונים. ולזה אמרו, ג' לבכי. ובארבעה ימים אחרונים, מסתלקים ד' מקיפין העליונים, הכלולים במ' דצלם, ממטה למעלה: עיטרא דגבורה, ואח"כ עיטרא דחסד, אח"כ מוח בינה, אח"כ מוח חכמה, ואז מקילין הדין והעונש מן המת, לסיבות אורות המקיפים העליונים, המתחברים עמו בנפש הפנימית. וביום הז' נגמר דינו, ולא נשאר זולתי אותה הבחינה דקליפה, הנשארת שם, כל זמן שהבשר קיים כנזכר, ולכן אמרו רז"ל ז' להספד.