תוכן

טו) ואחר שביארנו לשון המאמר, נחזור לבאר יותר, בביאור ענין ההקדמות הנ"ל, בענין תלת עלמין הנזכר. דע, כי הנה ראינו ליעקב, שנשא ארבע נשים. והסוד הוא במה שנודע, כי ז"א דאצילות הקדוש, בהיותו בסוד עיבור הראשון במעי אימא, היה בבחינת תלת כלילן בתלת, הנזכר בפרשת בשלח, בזוהר, בתוספתא בפסוק ויסע מלאך האלהים בדף נ' ע"א. ואז היו חסד גבורה ת"ת שלו, מכסין ומלבישין את הנצח והוד ויסוד שלו, ואז היתה בחינת המלכות קשורה בו, בסוד פסיעה קטנה למטה, בסיום אות ו', שהוא בסוף הת"ת, כנזכר בפרשת בלק בדף ר"ג ע"ב שורה י"ח, וז"ל, אשורנו אושיט פסיעה לבר, כגוונא דא ו'. וכאשר נולד ויצא לחוץ, ונתפשטו הנה"י שלו למטה, ונתגלו בו השש קצוות, על ידי היניקה כנודע אצלנו. הנה אז היסוד דז"א, אשר היה מובלע ומכוסה תוך הת"ת דז"א, ברדתו למטה אל מקום גילוייו כנזכר, המשיך גם כן עמו בחינה אחת, מן אותה המלכות אשר היתה עומדת בתחילה למעלה בסוד פסיעה קטנה כנזכר, וירדה למטה עמו בסופו, ונמצאו עתה בזמן היניקה שתי בחינות אל המלכות: האחת, תחת הת"ת. והשנית, תחת היסוד. וכאשר בא זמן השלישי הנקרא הגדלת המוחין של זעיר, וכבר נתבאר אצלנו, כי אז נתעלה הת"ת, ונעשה בסוד דעת. ונתעלה היסוד ונעשה בסוד הת"ת. ואז גם אלו שתי הבחינות של המלכות נתעלו עמהם כי בחינתה בסוף הת"ת, עלתה אל מקום הדעת, ושם נעשית בחינת לאה. ובחינתה בסוף היסוד, עלתה בסוד סוף הת"ת, ושם נעשית בחינת רחל. ואלה שתי בחינות המלכות, הם נקראים לאה ורחל, שתי נשי יעקב שהוא ז"א, לפי שהם בבחינת הפנימיות. כי אעפ"י שלפעמים היו אחור באחור עמו כנודע, כבר ביארנו טעם היותם שם, באדרת נשא בדף קמ"א ע"ב וע"ש.