תוכן

סז) דין בן המצר. כתיב ועשית הטוב והישר וגו', וארז"ל זה דינא דבר מצרא כו'. (ב"מ דף ק"ח ע"א) ונודע כי המלכות נקראת שד"ה ובית, והוא התיקון הא' שבי"ג תיקוני דיקנא, שהוא מלכות. ועל התיקון הזה נאמר, מן המצר קראתי י"ה, כמבואר באורך בי"ג מדות דויעבור. ולכן בשדה ובבית, יש דינא דבר מצרא. ונודע, כי התיקון הזה נקרא אל, בסוד אל רחום וחנון. ונודע כי בא"ל זה, כוללים ג' שמות א"ל, שהם: אל שדי, אל יהו"ה, אל אדנ"י. ולכן מרע"ה שורשו בתיקון זה, כמבואר אצלינו בענין שורש נשמות הרמב"ם והרמב"ן ז"ל. ומש"ה ואל שד"י חשבונם שוה. גם משה גימט' המצר ולכן כתיב במשה רע"ה ותרא אותו כי טוב הוא, וכאן נאמר ועשית הטוב והישר, ולכן ארז"ל (ב"מ שם) שאינו דין אלא תקנה בלבד, משום ועשית הטוב והישר. והענין, כי ג"פ אל הנזכר אשר במצר הזה, כשתמלא אל"ף למ"ד ג"פ, עולים בגימטריא תקנה. ונודע מ"ש בגמרא, (שם בב"מ) כי במכר יש דין בן המצר, אבל במתנה אין בו דין בן המצר. והענין כמ"ש בברכת אבות דתפלת שחרית דחול, במלת האל הגדול, כי מבחי' היסוד דאימא שבתוך ז"א, הנבקע ויוצא הארתו לחוץ, ומשם הם נמשכים ג"פ אל אל אל הנזכר, ומאיר מצד זה בדעת הנבקע. והנה הדעת הוא ה"ח וה"ג, שהם עשר הויות, שהם בגימטריא מכר, ולכן במכר יש בו דין בן המצר. אבל בלבושין שלהם, שהם נה"י דאימא, שהם ג' אהי"ה: דיודין, דההין, ודאלפין, שהם בגימטריא תנ"ה, (ועם) היסוד עצמו דאימא, שהוא צורת מ"ם סתומה, הרי מתנה, אין בה דין בן המצר.