תוכן

נח) עוד יש טעם אחר בענין התרגום שהוא אחד, לפי שבחי' שמות האחוריים, הם בסוד ריבוע, כזה: י', י"ה, יה"ו, יהו"ה. אשר תמיד אות ראשונה, מתחבר עם כל האותיות שלאחריה. ולכן התרגום נקרא א', כי הכל אחדות א', נקשר זה בזה. משא"כ בלשון הקודש שהוא פנים, אשר אין האותיות מתחברות ע"ד הנזכר, אלא כל אות ואות נפרדת בפני עצמה, ולכן הוא שנים מקרא, לשון רבים.