תוכן

א) שם בדף כ"ז ע"א בסוף הדף, וז"ל, אמר ר' אלעזר, בסטרא ימינא עלאה, נפקי תליסר מבועין עלאין נהרין עמיקין כו'. ארבע מאה ותשעין ותשעה יאורין ופלגא מסטרא דא ותצ"ט ופלגא מכאן כו'. ענין זה נתבאר אצלי בדרוש היחודים וע"ש, כי שם ביארתים, וצ"ע שם. והענין הוא מדבר בבחינת חיבור זעיר אפין ונוקביה, בהיותם בסוד אחור באחור. ועיין באדרת נשא בדף קל"ב ע"א, בההוא עלמא קדמאה, דאיהו אלף אלפין ורבוא רבוון מארי תריסין כו'. ושם ביארנו ענין אותם האלף מה ענינם, ואיך הם נמשכין ומתפשטים מן תרין כתפין עילאין, כי כל כת"ף בגימטריא ת"ק, וב' כתפות הם אלף. ואח"כ אלו הב' כתפות, נעשו תרין עטרין, הנקראים חסד וגבורה. והכתף האחד שהוא חסד, נמשך וניתן אל זעיר אפין. והכתף השני הנקרא גבורה, נמשך אל נוקבא דזעיר אפין. ונמצא כי שתי הכתפים של הז"א, הם כתף אחד בלבד, ושתי הכתפות דנוקביה, גם הם כתף אחד בלבד. ועל כן אורך הז"א הוא ת"ק שנה. וכן אורך נוקביה. ולכן כאשר נתדבקו יחד שניהם אחור באחור, לא היה רק כותל אחד מפסיק בין שניהם, חצי עוביו לזה, וחצי עוביו לזה. ולזה היה תצ"ט ופלגא מכאן, ותצ"ט ופלגא מכאן. כי הכותל אשר באמצען, נחלק חציו לזה וחציו לזה. אבל אחר שננסרה הנקבה מאחורוי, אז מן הכותל האחד נעשו שני כותלים בשניהם, ואז הם ת"ק שלמים לז"א, כנגד הכתף של חסד, שהיא בגימטריא ת"ק. ות"ק שלמים אל נוקביה, כנגד הכתף של הגבורה. והנה זה הכותל האמצעי, שנעשה עתה אחר בו, הם סוד בחינת האחורים, ולכן כל הדינים נמשכין ממנו. ולכן רישיה סומקא כוורדא, בסוד אודם הדין. גם צריך לדעת, כי כל ענין זה הוא בבחינת נצח והוד דזעיר אפין, אשר כנגדם עומדת נוקביה אחור באחור. וכבר ידעת, כי האחורים הם בחינת הדינין. והנה יש כאן נצח והוד ויסוד של ז"א, ונצח הוד יסוד של נוקביה. וכל אחור אחד מאלו במקומו, הוא סוד אלף יאורין. ועוד י"ג אחרינן. כמו שנבאר בע"ה.