תוכן

ה) שם דף נ"ד ע"א וז"ל, ובההיא שעתא דנפק לנחתא לארעא בזרעא דלוי, אתתקנו ארבע מאה וכ"ה בוצינין למלכא כו'. שמעתי אומרים משם מורי ז"ל, בביאור לשון הזה, כי הענין הוא רומז אל שם כה"ת, היוצא מן ר"ת: כ'ל ה'נשמה ת'הלל יה. והוא יוצא מן שם י"ה, באופן הזה: יו"ד פעמים ה"י הם ש'. ויו"ד ה"י עצמו, הרי של"ה. ועוד יש בו גם כן שלשה מילוים, שהם: יוד הי, יוד הא, יוד הה. והם בגמטריא צ"א. ועם של"ה הרי תכ"ה (א"ש עם הכולל). וכולו הוא משם י"ה וזהו כ'ל ה'נשמה ת'הלל י'ה, כי מן יה יוצא ר"ת כ'ל ה'נשמה ת'הלל. ויען השם הזה נעשה על ידי הכאת יו"ד בה"י כנזכר, לכן נקרא גם כן כה"ת, לרמוז שנעשה על ידי הכאות הנזכר.