תוכן

ב) דין הדם. כתיב ואיש איש מבית ישראל אשר יאכל כל דם וגו'. ענין סברת הרמב"ם זלה"ה בענין בישול תרנגולת שלימה, והממלאים תוך חלל התרנגולת, בטפילה של בשר מחותך דק דק, מעורב בבצים ופלפלין וכיוצא. וכן חתיכות הבשר, כגון הצלעות, או הפלאד"ש שממלאים אותם בטפילה הנזכר. וכן בני מעים שמחתכים אותם ע"ד הנזכר. יש מחמירין, לבשל הבשר שבתוכם תחילה, קודם שיתנוהו במלוי הנזכר, משום חשש דם. ואני ראיתי למורי זלה"ה, שלא היה חושש לסברא זו. אבל אם היו עושים אותו כך, ודאי שהוא יותר טוב. אבל בענין הפאסטילי"ע שעושים מן עיסה, ובתוכה בשר מחותך עם בצלים מחותכים כנודע, בזה חקרתי לאמו של מורי זלה"ה, ואמרה לי שמורי זלה"ה היה מזהיר לאשתו, שתבשל הבשר ההוא בתחלה, טרם נתנוהו בתוך העיסה.