תוכן

ד) ומכאן יוצא לנו הכלל, אשר כל פרצוף נאצל מכח מלכות דמלכות שבעליון. כי נתבאר, אשר המלכות דגוף שבפרצוף פה דראש התחתון מוכרח לצאת במקום החזה דעליון עליון, המכונה טבור דעליון, הוא המאציל של הפרצוף השני אליה. כי למשל, על ידי עלית טבור דפרצוף גלגלתא, אל הפה דראש הגלגלתא, נמצא שמקבל שמה עביות דבחינה ג' שעל זווגו נאצל ויוצא פרצוף השני, שנקרא ע"ב כנ"ל. והנה הטבור הזה דגלגלתא, הוא מלכות דמלכות דגלגלתא, כי הפה הוא מלכות, והטבור הוא מלכות דמלכות כנ"ל. הרי, שהמלכות דמלכות דעליון הוא השורש והמאציל של התחתון הימנו.