תוכן
מבאר פרצוף ד' וה' דא"ק הנקראים מ"ה וב"ן דא"ק, ובו ד' ענינים:
א. מציאת מ"ה ב"ן וא"ק.
ב. עביות נקרא הבל וה' בחינות שבה נקראות: מצח, עין, אזן, חוטם, פה.
ג. בעביות דבחי"א והשורש דא"ק נתחברה הבחי"ד, וע"כ היה בהם זווג דהכאה.
ד. מ"ה וב"ן פנימיים וחיצוניים דא"ק.
מציאת מ"ה ב"ן דא"ק
א) ואחר שנשלם פרצוף ס"ג, חזר שוב האור המקיף וזיכך העביות דבחי"ב לבחי"א, והאור העליון שאינו פוסק מלהאיר הכה בו והוציא עשר ספירות בקומת ז"א, הנקרא פרצוף מ"ה דא"ק, ונתפשט לראש תוך סוף. ופרצוף זה נקרא עולם הנקודים. וגם בו היתה הזדככות המסך כבפרצופין הקודמים דא"ק, אלא שכאן נבחנת ההזדככות לבחינת שבירת הכלים, משום שהיתה מעורבת בו עביות דבחי"ד, כמ"ש במקומו (כמ"ש הרב
בח"ד פ"ד אות ז'), ונשארה בו עביות דשורש. והנה אור העליון שאינו פוסק מלהאיר, הכה בעביות דשורש ההיא ויצאו עשר ספירות בקומת מלכות, הנבחנות לפרצוף ב"ן דא"ק. והוא הנקרא עולם אצילות ובי"ע כמ"ש במקומו.
