ט) כמ"ש לעיל, שבחי"א אינה מעל ההבל שהוא או"ח, משום שעביותה קלושה מאד. ואינה עושה זווג דהכאה. וז"ש הרב, "לא היתה הבל ממש רק ראיה בלבד". כלומר שאין שם או"ח, אלא אור ישר בלבד, שהוא אור חכמה, שנקרא 'ראיה', כמבואר.
י) כלומר, שמבחינת העין עצמה לא נעשה שום כלי, משום שאין שם הבל. אמנם בחינת ההכאה שלה, היא עושית את הכלים, באזן חוטם פה. כי לולא אור חכמה שנקרא ראיה, לא היה שם זווג דהכאה כנ"ל, ולא היה שום כלי גם באח"פ, כמבואר.
כ) כי הבל דבחי"ד המתפשט מפה ולמטה, נעשה כלי לנפש, והבל דבחי"ג לרוח, והבל דבחי"ב לנשמה, כנ"ל. ותזכור כאן את הערך ההפכי שבין השפעת האור לקבלת האור, כמ"ש באו"פ (לעיל פרק זה אות ג').