תוכן

א) גם דע, כי מן ב׳ מוחין חו״ב, הנקרא אחסנתא דאו״א, נמשך לו הארה בב׳ פנים שלו. כמ״ש יאר ה׳ פניו אליך ב' פנים, ימין ושמאל, מצד החכמה ומצד הבינה. אך מהדעת הוא נמשך לגו גופא, בגו אדרין ואכסדראין, שהם הו״ק, כמו שנת״ל. והרי נשלם פרצוף ז״א בבחי׳ פנימותיו כנ״ל, שהוא בחי' ה'. והנה זה היה בד׳ שנים, כנגד התפשטות הד׳ מוחין, ואם תצרפם עם ט׳ שנה ויום א׳, שעד אז נקרא זמן היניקה כנ״ל, יהיה לו עתה י"ג שנה ויום אחד, וכבר הוא אדם שלם בכל דבר, החייב במצות, ואז נקרא איש גמור, מי"ג שנה ויום אחד ולמעלה.