תוכן

ב) וזהו מ״ש במ״א, ענין התפשטות הדעת בו"ק דז״א, ולא בקו האמצעי לבד, וע״ש כי אין פה מקומם. והטעם, כי להיותו בחי׳ אוירא, ולא ממשיי, הוא מתפשט אל הצדדין, במקום שהוא רוצה בכל הו״ק, כנודע בסוד התפשטות החסדים, כנודע אצלינו על מ״ש בזוהר שלח לך, דעת אתי בשית סטרין, מה דאשתאר איהו ק״ל וכו'. ונודע מ״ש במ״א, כי החו״ג המתפשטים בז״א, באים מלובשים תוך לבושי אמא, אפי׳ אחר צאתם מן היסוד שלה, (והוא) בבחי׳ אוירא הנ״ל.